<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי דמן יוקרות</h1>
<h2>דף כג:</h2>
גרסינן בפירקי דחסידי רבי יוסי בר אבין הוה שכיח קמיה דרבי יוסי דמן יוקרות. שבקיה ואתא לקמיה דרב אשי. יומא חד שמע דקא גריס אמר שמואל השולה דג כיון שייבש בו כסלע וכו'. ועיין בסדר רבי יוסי בר אבין למעלה. ורבנא נתן [ערך ולדקרת] גריס רבי יוסי דמן יוקרת. ואההיא דקדושין [ט"ז ע"ב] דגרסינן גבי הענקה, אמר רב יוסף יודקרת קא חזינא הכא חיברה הערוך. ושמעתי שכך רוצה לומר רב יוסף, רבי יוסי דמן יודקרת קא חזינא הכא. שהוא הקשה על ענק עבד [עברי] לעצמו פשיטא ואלא למאן. ואמר לו אביי דרב ששת תירצה תוסאי היא. דתניא תוסאי אומר לך ולא לבעל חובו. ורבי יוסי דמן יוד קרת היה חס על כבוד [קונו], והעניש בנו על שהוציא פירות תאינה בלא זמנן. וגם על בתו לא חס, שלא יכשלו בה בני אדם. ואפילו בהמתו לא היתה מהלכת אם [היתה] טעונה גזל [כ"ד ע"א], כמו שמפרש באגדה [אבות דר"נ פ"ח] כשם שהיו הראשונים חסידים כך היתה בהמתן. כגון חמור של רבי פנחס בן יאיר וחמורו של רבי חנינא בן [דוסא] וחמורו של רבי יוסי בן יוד קרת. ומן האמוראים הראשונים היה כיון דרבו של רבי יוסי בר אבין היה. ובימי רב אשי הראשון. הכל כמו שכתבתי למעלה.
